The Wild East Haifa Museum, 2012
Curator: Hadas Reshef
Photoes: Dafna Gazit
The Wild East // Hadas Reshef
It is un-fair to compare the "wild west" to the settlements in Judea and Samaria.
Arabs are not Indians, and although the sacredness of the land, we probably won't find any gold in the ground, it is more likely to find holy tombs & olive trees. But Judea and Samaria is also the area where the law is grey enough to act as the main ruler: the more settlements that will be built before a permanent agreement is reached, the more privileges for the land will be given to the settlers; the more building of state cultural and educational establishments will be authorized, the harder the facts be etched on the bear rocks. The Israeli establishment is using culture to motivate political and
economic agenda. The role of art, culture and the academy is to expose the moral and social failures, on the contrary to the expectation for cooperation towards a joint purpose.
The outpost is a secluded home in the infinite Prairie of the Israeli-Palestinian conflict, it symbolizes a romantic view of he who seeks to conquer the wilderness desert-mountainous landscape, except it is not really a forsaken land...
The magical stability is expressed with the subtle and accurate charcoal drawings of caravans (as they appear in pictures on the Internet), emphasizes the absurd between the geographical proximity to the
mental the mental detachment from the daily Israeli life.
The registry platforms are stripes of masking tape, a common substance in Israeli art, particularly from the time of Israeli Arte Povera of Moshe Gershuni and Michal Na'aman. The shades of industrial yellow and brownish earth of the masking tape bursts on the walls. Metaphorically, gently but complex, the small single Outpost spreads on the whole wall.
It is un-fair to compare the "wild west" to the settlements in Judea and Samaria.
Arabs are not Indians, and although the sacredness of the land, we probably won't find any gold in the ground, it is more likely to find holy tombs & olive trees. But Judea and Samaria is also the area where the law is grey enough to act as the main ruler: the more settlements that will be built before a permanent agreement is reached, the more privileges for the land will be given to the settlers; the more building of state cultural and educational establishments will be authorized, the harder the facts be etched on the bear rocks. The Israeli establishment is using culture to motivate political and
economic agenda. The role of art, culture and the academy is to expose the moral and social failures, on the contrary to the expectation for cooperation towards a joint purpose.
The outpost is a secluded home in the infinite Prairie of the Israeli-Palestinian conflict, it symbolizes a romantic view of he who seeks to conquer the wilderness desert-mountainous landscape, except it is not really a forsaken land...
The magical stability is expressed with the subtle and accurate charcoal drawings of caravans (as they appear in pictures on the Internet), emphasizes the absurd between the geographical proximity to the
mental the mental detachment from the daily Israeli life.
The registry platforms are stripes of masking tape, a common substance in Israeli art, particularly from the time of Israeli Arte Povera of Moshe Gershuni and Michal Na'aman. The shades of industrial yellow and brownish earth of the masking tape bursts on the walls. Metaphorically, gently but complex, the small single Outpost spreads on the whole wall.
המזרח הפרוע // הדס רשף
זה לא פייר להשוות בין המערב הפרוע להתנחלויות ביו""ש, אחרי הכול אברהם אבינו, והפרת והחידקל. הערבים הם לא אינדיאנים ולמרות הקדושה ככל הנראה זהב לא נמצא בשטח, הכי הרבה קברי צדיקים ועצי זית.
אבל יו"ש הוא כן איזור שבו החוק האפור הוא השליט העיקרי, כמה שיספיקו לבנות עד הסכם קבע כך זוכים בקרקעות, כמה שהשטחים הבנויים יקבלו הכשר על ידי מרכזי תרבות והשכלה ממסדיים, כך העובדות יחרטו בשטח. הממסד הישראלי, משתמש בתרבות למניעים פוליטיים וכלכליים. תפקיד האמנות, התרבות והאקדמיה לחשוף את הכשלים החברתיים והלא מוסריים, ההפך מהציפייה לשיתוף פעולה למען מטרה אחת משותפת.
"המאחז הוא בית בודד בערבה האין סופית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני" כותבת האמנית, המאחז מסמל את הרומנטיקה של האדם שמנסה להשתלט על הטבע הפרוע, המדברי-הררי, מלבד פרט שולי שהוא לא באמת מופקר. היציבות הקסומה באה לידי ביטוי ברישומים עדינים ומדויקים של הקרוונים כפי שאלה מופיעים בתמונות באינטרנט, מה שמדגיש את האבסורד בקרבה הגיאוגרפית והריחוק המנטאלי מהיומיום הישראלי. מצע הרישום הינן חתיכות מסקינטייפ, חומר שכיח באמנות הישראלית עוד מימי דלות החומר של משה גרשוני ומיכל נאמן. המסקינטייפ בגוונים שונים של צהוב תעשייתי וחום אדמה מתפרצים על קירות החלל. באופן מטאפורי עדין אך מורכב, מאחז אחד אשר קטן באחוז השטח שהוא תופס מהקיר, מתפשט ומתפרש על קיר שלם.
זה לא פייר להשוות בין המערב הפרוע להתנחלויות ביו""ש, אחרי הכול אברהם אבינו, והפרת והחידקל. הערבים הם לא אינדיאנים ולמרות הקדושה ככל הנראה זהב לא נמצא בשטח, הכי הרבה קברי צדיקים ועצי זית.
אבל יו"ש הוא כן איזור שבו החוק האפור הוא השליט העיקרי, כמה שיספיקו לבנות עד הסכם קבע כך זוכים בקרקעות, כמה שהשטחים הבנויים יקבלו הכשר על ידי מרכזי תרבות והשכלה ממסדיים, כך העובדות יחרטו בשטח. הממסד הישראלי, משתמש בתרבות למניעים פוליטיים וכלכליים. תפקיד האמנות, התרבות והאקדמיה לחשוף את הכשלים החברתיים והלא מוסריים, ההפך מהציפייה לשיתוף פעולה למען מטרה אחת משותפת.
"המאחז הוא בית בודד בערבה האין סופית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני" כותבת האמנית, המאחז מסמל את הרומנטיקה של האדם שמנסה להשתלט על הטבע הפרוע, המדברי-הררי, מלבד פרט שולי שהוא לא באמת מופקר. היציבות הקסומה באה לידי ביטוי ברישומים עדינים ומדויקים של הקרוונים כפי שאלה מופיעים בתמונות באינטרנט, מה שמדגיש את האבסורד בקרבה הגיאוגרפית והריחוק המנטאלי מהיומיום הישראלי. מצע הרישום הינן חתיכות מסקינטייפ, חומר שכיח באמנות הישראלית עוד מימי דלות החומר של משה גרשוני ומיכל נאמן. המסקינטייפ בגוונים שונים של צהוב תעשייתי וחום אדמה מתפרצים על קירות החלל. באופן מטאפורי עדין אך מורכב, מאחז אחד אשר קטן באחוז השטח שהוא תופס מהקיר, מתפשט ומתפרש על קיר שלם.