After The Butterflies / Double exhibition with Gideon Smilansky / Curator: Carmit Blumensohn / September 2014 / Alfred gallery / Tel aviv
Photoes: Liat Elbling
Photoes by: Liat Elbling
אחרֵי הפרפרים // כרמית בלומנזון
בשם "אחרי הפרפרים" טמון רמז למשהו שכבר לא קיים, שנכחד, לתהליך שְמוּצָה, כמו גם לדבר מה שנותר, לשאריות שאחרי
מבנה התערוכה מזמין את הצופה לסוב שוב ושוב בין עבודות המיצב של ריטוב והציורים גדולי המימדים של סמילנסקי ולבחון עולם שבו יצר החיים ויצר המוות מקיימים וניזונים האחד מהשני: הרפרוף השברירי והחרישי, המנצנץ בברק צבעי החיזור של הטבע, מגלה כי הולכנו שולל
רותם ריטוב וגידי סמילנסקי הינם בני זוג המשתפים פעולה לראשונה בתערוכה משותפת
במיצב "נדידת המונרך" יוצרת ריטוב בלכות ופיגמנטים, פסי עץ דק וגמיש וחיתוכי לייזר של נייר ובצבעוניות עשירה המזכירה את פריחת הבוגנוויליה הבוערת כמו גם צבעי הסוואה ומלחמה. היא יוצרת סביבות "טבעיות" שבהן התקבצו פרפרי תעתוע הנפרטים לפרטים ומתגלים כפרפרי טנקים של דגמי טנק המרכבה, מדויקים עד הפרט האחרון של גלגלי המרכובים, כוונת התותחן, אנטנה, לוע, מקלע ועוד. הדי המלחמה האחרונה שעדיין לא נמוגה, נשמעים היטב, אינם מאפשרים לשהות במרחבי היופי לבדם, מזמינים להקשיב גם לצידו הנסתר והאפל של קיומנו כאן
מראה נחילי פרפרי המונרך הצבעוניים המתיישבים לנוח בזמן נדידתם בין צפון לדרום אמריקה, הוא מחזה מרהיב ומפעים. מראה שיירות הטנקים העמוסות לעייפה בדרך אלי קרב הוא מחזה מפחיד ומעורר פלצות. אלה גם אלה כובשים את הנוף והופכים אותו למרחב דינמי, המתעלם ממחסומי גבולות ומדינות
ציורי השמן של סמילנסקי המונחים מרצפת הגלריה כלפי מעלה, לופתים את הגרון. הדמויות המצוירות ספק שוכבות במנוחה כחולמות, ספק שוכבות מתות, בתוך פורמטים מלבניים צפופים, דמויי סרקופגים בלתי נראים. מטאפורת ארון הקבורה נוכחת בכל עוצמתה, כולאת ודוחסת לתוכה פנימה. הגוף לא מסתדר שם בתנוחה טבעית, אינו חש בנוח, המקום צר מהכילו, ומורגשת תחושה חריפה של מועקה ודחיסות. העבודות הפרומות, בעלות מימד פסיכולוגי, משדרות חוסר בהירות. הפרספקטיבה ונקודת המבט משתנות מספר פעמים בתוך אותו ציור. הדמויות מקרינות תחושה של אינטימיות וקירבה אין סופית, עד כדי חוסר הפרדה בין המודל לבין הצייר. זהו עירום פסיכולוגיסטי, שאביו המיתולוגי היה אגון שילה, אך כאן הוא נע לכיוון אחר, כיוון של איחוד מוחלט בין המבט המתבונן לבין מושא התבוננותו
התערוכה 'אחרֵי הפרפרים' מתייחסת למתח הפואטי שבין היפה והטרגי. בבסיסה מונח הדיסוננס הקיים בין קצות המושגים: יופי וכיעור, פיתוי ופחד, בריאה והרס, חיים ומוות